עו
עו
פנייה לייעוץ אישי



פרטי יצירת קשר:

רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974772

מידע חשוב נוסף

רשלנות רפואית – היבטים הלכתיים

המונח "רשלנות", אינו מוזכר בספרות ההלכה, אולם זו מכירה במצבים שונים שבהם אדם הזיק לחברו ודינו נגזר מנסיבות המקרה.

רשלנות רפואית - היבטים הלכתיים

כאלו הם המושגים ההלכתיים: אונס (מעשה שנעשה בשל כפייה או כורח שלא ניתן היה להימנע ממנו), שוגג (מעשה שנעשה בלא ידיעת הדין ובלי כוונה), מזיד ועוד. כל אחד ממושגים אלו מתאר רמה אחרת של אחריות המצופה מהאדם שחטא, וממנה נגזרת ההתייחסות ההלכתית והעונש הצפוי.

הכלל ההלכתי "אדם מועד לעולם" גורס  כי אדם יהא תמיד אחראי למעשיו גם שבשעה שלכאורה אינו שולט בהם. הגדרת "אדם" מחייבת מתוכה כי כל מעשה או מחדל שבוצע ע"י אדם, הם באחריותו והוא הנושא בנזקם. התפתחותו של כלל זה העמידה מספר מציאויות שונות באשר לאחריות האדם: יש הסבורים שהכלל נאמר בכל מצב, גם במקרה של אונס גמור, ויש הסבורים כי כלל זה אינו חל במקרה שהאדם עשה כמיטב יכולתו למנוע את המחדל, ובאונס גמור, הוא פטור מאחריות.

מבחינה משפטית מוגדרת "רשלנות" כפעולה שאדם סביר לא היה מבצע אותה בנסיבות העניין והיה עליו לצפות את התוצאות העלולות לקרות ואכן קרו.

המקרים השכיחים שבהם מוגשת תביעת רשלנות רפואית, הם:

1. עיכוב בטיפול רפואי

2. שימוש בשיטות שאינן מתאימות למצבו הרפואי של החולה

3. השארת חפצים חודרניים בגופו של החולה

4. אבחנה רפואית שגויה

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

רשלנות רפואית – היבטים הלכתיים היסטוריים

מקורות ההלכה המוקדמים המתייחסות לרשלנות רפואית, נמצאים בתוספתא (אסופה הלכתית שלא נכנסה לשישה סדרי משנה): רופא שטעה עלול לגרום במעשהו נזק גופני או נפשי ואף לגרום למותו של החולה. ההלכה גורסת כי אם הרופא נקט בכל האמצעים הנדרשים, היה ער לסכנות, נקט בכל הדרוש, ובכל זאת נגרם נזק לחולה, הרי שהרופא יהיה פטור כיוון שנקרא "שוגג". אולם אם היה רשלן או שעשה מעשה במזיד, הרי שהוא חייב בתשלום הנזק. הליכה בדרך זו נדרשת ע"מ שלא להרתיע רופאים מלעסוק ברפואה, וכמו שכתב הרמב"ן:" שמא יאמר הרופא מה לי בצער הזה, שמא אטעה ונמצאתי הורג נפשות בשוגג".

למרות שההלכה מכירה בתשלומי נזק גם אם נגרמו בשוגג, הרי שלגבי רופא, נאמרו טעמים מיוחדים לפוטרו במקרה שהזיק או שגרם מוות בנסיבות שהוכרו כשוגג:

1. מפני תיקון העולם – שלא יחששו אנשים מלעסוק ברפואה

2. עוסק שהזיק בדבר מצווה – פטור, ורופא עיסוקו הוא בדבר מצווה

3. ניתן להקל ולומר כי רופא שטעה, הרי הוא כאנוס ולא כשוגג

4. כיוון שאין טיפול רפואי ללא סיכון, הרי חולה מטופל רואים אותו כמי שהסכים לכך

להלכה מצאנו דינים שונים במקרים של רשלנות רפואית ונמנה כמה מהם:

1. רופא המזיק במזיד (בכוונה) – חייב בתשלומי נזק

2. רופא שטעה והזיק בשוגג – פטור מתשלום הנזק, ויש כאלו הסוברים כי חייב בדיני שמיים, היינו בפנקס הזכויות והחובות שלמעלה, רואים לחובתו את הנזק שהזיק

3. רופא שטעותו גרמה למות החולה – לפי דעה אחת, פטור לחלוטין כיוון שעסק במצווה, לפי דעה שנייה, חייב בגלות (עונש הגליה שהיה נהוג בתקופת המקרא להורג בשוגג)

רשלנות רפואית – היבטים הלכתיים משפטיים

כל אדם חב בחובת הזהירות כלפי רעהו. ורופא, על אחת כמה וכמה. חובה זו מנויה בפקודת הנזיקין ובחוק העונשין. אם אדם עשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא נקט במידת הזהירות הנחוצה, והיה עליו לצפות את הנזק, הרי שהוא חב ברשלנות אזרחית של עשיית עוולת הרשלנות.

בחוק העונשין אף נקבעה רשלנות פלילית של אדם שהמית את חברו מחוסר זהירות או במעשה פזיז. רשלנות פלילית זו משמשת בסיס משפטי להגשת תביעה פלילית בגין רשלנות רפואית. כאשר נבחנת רשלנותו של רופא, הרי היא נבחנת לאור הנסיבות כפי שהיו בעת קרות המקרה, לפי ההנחיות הרפואיות הרלוונטיות תוך התחשבות במצבים חריגים – תוך שימוש במושג "הרופא הסביר".

קריטריונים אלו השאובים אף מההלכה היהודית. מבדילים בין מצבים שונים ושוקלים את התנהגות של הרופא כפי שהיא משתקפת במבחן הסבירות המקצועית – בדומה למושגים המופיעים בספרות ההלכתית.

וכבר פסק השולחן ערוך: "נתנה התורה רשות לרופא לרפאות. ומצוה היא. ובכלל פיקוח נפש הוא. ואם מונע עצמו, הרי זה שופך דמים".

רשלנות רפואית – היבטים הלכתיים: האם ניתן לתבוע רבנים שיעצו בעניינים רפואיים?

תופעת הייעוץ הרפואי שנותנים רבנים ומקובלים, היא נפוצה וידועה. בשנים האחרונות נתפרסמו מקרים קשים שבהם משפחת החולה התייעצה עם רב כזה או אחר, ובעקבות עצתו, הופסק הטיפול הרפואי שהוענק לחולה, או שונה, והחולה נפטר. האם ניתן לתבוע את אותו רב מייעץ?

הרב שלמה דיכובסקי, ששימש כאב"ד בירושלים, כתב במאמרו "תשובותיו של רב לרופא": "על הנוהג שפשט לאחרונה לפנות לרב או למקובל…אין הצדקה לדחות טיפול רפואי דחוף, אפילו לזמן קצר". הרב דיכובסקי דוחה את תופעת הייעוץ הרפואי שניתן ע"י רבנים.

בפסק דין של בית המשפט העליון (ע"א 7416/12) ציין בית המשפט כי רב, גדול ככל שיהיה, אינו רופא ומי שפונה לרבנים, חייב לקחת בחשבון כי הייעוץ אינו רפואי טהור, אלא על גבול האמונה. באותו מקרה שנדון, נפסק אומנם כי אין מקום להגשת תביעת נזיקין נגד הרב, אולם בהחלט ייתכנו מקרים שרב שאינו מתהדר בידע רפואי כלשהו ונתן ייעוץ במישור רפואי, יהיה חייב בפיצוי בשל ייעוצו זה.

לסיכום: ההלכה היהודית מכירה במקרים שבהם התרשל הרופא במלאכתו ומחלקת בין מקרה בשוגג או במזיד, בין במקרה שהרופא נהג ברשלנות מקצועית ובין מקרה שבו הרופא עשה ככל המוטל עליו והרי הוא כאנוס. תביעת רשלנות רפואית בימינו, נסמכת על פקודת הנזיקין ועל חוק העונשין אשר העקרונות המצויים בהם, דומים לעקרונות ההלכתיים. רב שיעץ בנושא רפואי ובכך גרם נזק, עלול להיות נתבע בתביעת רשלנות חמורה.

אנחנו עושים מאמץ לדייק בכל התוכן המופיע באתר שם האתר. יחד עם זאת מובהר, כי האמור באתר אינו תחליף לייעוץ משפטי וכל העושה שימוש ומסתמך על הכתוב באתר – עושה זאת באחריותו בלבד.

לייעוץ ראשוני חייג 077-9974772 (זמינות 24 שעות)
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף