רשלנות רפואית: השלכות של אבחון שגוי

תביעות בגין רשלנות רפואית מהוות חלק משמעותי מתביעות הנזיקין. התובע בתביעות אלה הוא המטופל, או קרוב משפחתו במידה והמטופל נפטר, והתובע הוא הגורם הרפואי שטיפל במטופל – רופא, מנתח, ולעתים בית החולים. טענת המטופל היא שהטיפול הרפואי, שבוצע ע"י הנתבע, נעשה ברשלנות, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. בכשליש מתביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו בשנים האחרונות, נטען כי אבחון הגורם המטפל היה שגוי. מאמר זה יציג את ההשלכות של אבחון שגוי.

השלכות של אבחון שגוי של סרטן

קיימים שני סוגים של אבחון שגוי של סרטן:

1. המטופל אכן חולה בסרטן, אך לא באותו סוג סרטן שבו אובחן כחולה
2. המטופל אובחן כחולה בסרטן, אך בפועל הוא כלל לא חולה בסרטן, מכל סוג שהוא.

שני אבחונים שגויים אלה, גורמים לכך שהמטופל מקבל טיפול שכלל לא דרוש ו/או לא מתאים לסוג המחלה שבה הוא חולה, בין אם מדובר בסרטן מסוג אחר, או במחלה שהיא כלל לא סרטן. בפועל, טיפול שכזה כלל לא משפר את מצבו הרפואי של המטופל, ואף יכול להחריפו.

כתוצאה מהעובדה שהמטופל מקבל טיפול שכלל לא דרוש ו/או מתאים לסוג מחלתו, וכן מהעובדה שהוא לא מקבל את הטיפול אותו הוא צריך, מחלתו, בין אם מדובר בסרטן ובין אם לא – מתקדמת, ויכולה לגרום למטופל להזעות תכופות וחמורות, לחום תמידי ולכאבי גב קשים. הגורם המטפל צריך, בכל שלב, לבצע את כל הבדיקות הנדרשות כדי לצמצם ככל האפשר את האפשרויות באשר לסוג מחלתו של המטופל. גם אם בסופו של דבר, האבחון הוא נכון, אך עקב האבחון השגוי הראשוני – הוא מתבצע בשלב מתקדם של המחלה, יכול המטופל להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

השלכות של אבחון שגוי באשר לניתוחים

אבחון רפואי שגוי יכול, בין היתר, לגרום לגורם המטפל לבצע במטופל ניתוח, שלא דרוש ו/או מתאים למצבו הרפואי. ההשלכות של ניתוח שגוי, קרי ניתוח שאינו הכרחי, יכולות להיות חמורות ביותר. ניתוח שגוי יכול לגרום ל:

• זיהום חמור
• דימום תוך בטני
• קרע בפצע הניתוח
• קשיים ביציאות
• סחרחורות חוזרות ונשנות
• כאבים חזקים ובלתי פוסקים

לתופעות אלה יכולות להיגרם גם השלכות כלכליות, שיכולות להתבטא ברכישת משככי כאבים רבים, רכישת מכשירים כמו קביים, הליכון, כסא גלגלים וכדומה וכן בטיפולי פיזיותרפיה או כל טיפול רפואי צמוד אחר מצד גורם חיצוני.
בנוסף, חוסר התייחסות של הגורם הרפואי המטפל לתופעות שיכולות להיגרם כתוצאה מהניתוח, יכול להוביל בסופו של דבר עד לכדי מות המטופל.

האבחון היה שגוי – מה חשוב שהמטופל יעשה?

אבחון רפואי שגוי מהווה רשלנות רפואית מצד הגורם המטפל. לכן, לאחר אבחון שגוי, ולאחר כל מקרה רשלנות רפואית, חשוב שהמטופל (או משפחתו – אם המטופל נפטר) יגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

עליו לצרף לתביעה חוות-דעת רפואית מצד גורם מומחה. אם, לדוגמא, תביעת הרשלנות הרפואית היא עקב אבחון שגוי של סרטן, כותב חוות-הדעת הרפואית צריך, כמובן, להיות מומחה למחלות סרטן. בחוות-הדעת הרפואית מברר אותו גורם מומחה האם למטופל אכן נגרם נזק עקב רשלנות רפואית, ואם כן – מה היקפו.

על המטופל לייחס חשיבות רבה לזהות הגורם הרפואי המומחה שיכתוב את חוות-הדעת. לכן, על המטופל לפנות לעורך-דין מומחה בדיני הרפואה ובדיני הנזיקין. על המטופל למסור לעורך-הדין כמה שיותר פרטים רלוונטיים באשר למקרה הרשלנות הרפואית, וכך יידע עורך-הדין מיהו המומחה שמתאים לכתיבת חוות-הדעת הרפואית. מטופל שעושה כן, מגביר את סיכויי תביעתו להתקבל וכן מגביר את הסיכוי לכך שהזמן שיעבור ממועד הגשת התביעה ועד לקבלת החלטה, יהיה קצר.

לסיכום, אבחון רפואי שגוי של סרטן יכול להחריף את מצבו הרפואי של המטופל, כלומר לאפשר למחלתו (בין אם מדובר בסרטן ובין אם לא) להתקדם, ולהביא זאת לידי ביטוי באמצעות הזעות תכופות וחמורות, חום תמידי וכאבי גב קשים מצד המטופל.

אבחון שגוי יכול גם לגרום לניתוח לא הכרחי, שיכול לגרום, בין היתר, לקשיים ביציאות, לכאבים חזקים וממושכים, לזיהום חמור וכן לדימום תוך בטני. הדבר עלול להוביל להשלכות כלכליות חמורות, ואף למות המטופל.

במקרים של אבחון שגוי, ולמעשה בכל מקרה רשלנות רפואית, על המטופל להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, לצרף אליה חוות-דעת רפואית מצד גורם מומחה, שלגבי זהותו יש להתייעץ עם עורך-דין המומחה בדיני הרפואה ובדיני הנזיקין.