רשלנות רפואית היא חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר. פירושו של דבר הוא כי רופא סביר היה פועל אחרת, באותן הנסיבות. במצב זה, יכול הנפגע, להגיש תביעת רשלנות רפואית, במסגרתה, יתבע פיצוי כספי, על כל הנזקים שנגרמו לו, בשל הטיפול הרפואי הרשלני.
במצב זה, יכול הנפגע, להגיש תביעת רשלנות רפואית, במסגרתה, יתבע פיצוי כספי, על כל הנזקים שנגרמו לו, בשל הטיפול הרפואי הרשלני.
הוכחת תביעת רשלנות רפואית, דורשת מן התובע להראות כי ארבעת רכיבי העוולה, מתקיימים ועליו להגיש עם כתב התביעה, חוות דעת של מומחה רפואי, התומכת בטענה כי הנתבע התרשל במתן הטיפול.
ארבעת רכיבי העוולה הם: חובת זהירות, הפרתה, נזק פיזי ארוך טווח וקשר סיבתי בין הטיפול לנזק. היכן שניתן להוכיח רכיבים אלו ובמידה שנגרם למטופל, נזק פיזי משמעותי, כדאי להגיש תביעת רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית – מהם רכיבי העוולה?
תביעת רשלנות רפואית אינה קלה להוכחה ועל כן, כדאי להגיש תביעה, היכן שניתן להוכיח את קיומם של ארבעת רכיבי העוולה:
- קיימת חובת זהירות בין הנתבע תובע : מדובר על חובת זהירות מושגית וקונקרטית. הפסיקה קבעה כי קיימת חובת זהירות מושגית בין רופא למטופל ובכל תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח כי הנתבע חב בחובת זהירות ספציפית כלפי התובע.
- האם הופרה חובת הזהירות : הפרת חובת הזהירות, משמעותה, כי הרופא לא טיפל במטופל, על פי הסטנדרטים המקובלים וכי רופא סביר, היה נוהג אחרת, באותן הנסיבות. הפרת חובת הזהירות, יכולה להתבטא במעשה (למשל, ביצוע בדיקה באופן רשלני) או במחדל (למשל, כאשר רופא אינו מפנה את המטופל לבדיקה שהיה צריך לבצעה)
- נזק פיזי ארוך טווח : רשלנות רפואית יכולה לגרום לנזק מינורי ולנזקים חמורים מאוד. מטבע הדברים, ככל שנגרם למטופל, נזק פיזי חמור יותר, כך כדאי יותר להגיש תביעה
- הוכחת קשר סיבתי : נזקי התובע, הם תוצאה של הטיפול ולולא רשלנות הנתבע, לא היו נגרמים נזקים אלו לתובע.
כאשר ניתן להוכיח את ארבעת המרכיבים הללו וכאשר נגרם נזק משמעותי למטופל, כדאי להגיש תביעה.
תביעת רשלנות רפואית – הכדאיות הכלכלית
ישנם מקרים בהם, אין קושי ראייתי, בהוכחת תביעת רשלנות רפואית, אך למעשה אין טעם כלכלי בהגשתה. אלו הם מקרים שבהם הנזק שנגרם למטופל, אינו נזק משמעותי ואינו תמידי, כלומר, התובע לא יסבול מנזקיו לאורך שנים.
כאשר הנזק אינו חמור ואינו לצמיתות, בית המשפט יפסוק לתובע, אם תתקבל תביעתו, פיצוי כספי נמוך, אשר ייתכן ולא יכסה את עלויות התביעה. במצב זה, למרות כי הייתה הפרה של חובת הזהירות, לא יהיה כדאי להגיש תביעת רשלנות רפואית.
לעומת זאת, במקרים רבים, גורמת רשלנות רפואית, לנזקים פיזיים קשים אשר משמעותם הכלכלית והנפשית, רבה:
- הפסדי השתכרות: מטופלים רבים סובלים מנכות בדרגות שונות, הגורמת לאובדן כושר עבודה ולפיכך, הפסדי השתכרות אדירים.
- הוצאות כספיות של טיפולים: המטופל נאלץ להוציא כספים רבים על טיפולים, תרופות, נסיעות וכיו"ב, הוצאות אשר נגרמו לו מן הטיפול הרשלני.
- עוגמת נפש וכאב וסבל: נזק פיזי קשה, מוביל גם לנזק נפשי של כאב וסבל ועוגמת נפגש רבה.
חובת ההוכחה – על התובע
קושי בהוכחת רכיבי התביעה, עלול בהחלט להוביל את עורך הדין, למסקנה כי לא כדאי להגיש את התביעה. החריג לכך הוא מצב שבו הקושי הראייתי נובע ממחדליו של הרופא.
במצב זה, ניתן לבקש להעביר את נטל ההוכחה, באופן מלא או באופן חלקי, לנתבע, כך שהוא יצטרך להראות כי לא התרשל. מתי ניתן להעביר את נטל ההוכחה במסגרת תביעת רשלנות רפואית? אחד המקרים הוא מצב שבו לא נוהלה רשומה רפואית מסודרת ועל כן, אין תיעוד מלא של הטיפול שניתן לתובע.
היות שחובת ניהול הרשומה, מוטלת על הרופא, יכול בית המשפט, על פי בקשת התובע, להעביר את נטל ההוכחה לנתבע.
נגרם לכם נזק פיזי משמעות בשל טיפול רשלני? כדאי לכם להגיש תביעה ולקבל פיצוי על מלוא נזקיכם. קל וחומר, כאשר מדובר על נזק ארוך טווח או נזק לצמיתות. כאשר יש קושי ראייתי בהוכחת התביעה, עורך הדין יבדוק אפשרות של העברת נטל ההוכחה לנתבע.