מה דינו של רופא מתרשל?

רשלנות רפואית, מגדירה נזק שנגרם כתוצאה מסטייה מרמת הזהירות הסבירה. היא נבחנת לפי מדרג הגדרות רחב הקובע את מידת הרשלנות והנזק שנגרם כתוצאה ממנה ומהווה כלי משפטי לקביעת הפיצויים שינתנו באם יתבעו על ידי הצד הנפגע.

מוסד הרשלנות הרפואית מוכר גם בעולם הקדום וניתן למצוא לו דוגמאות במקורות היהדות ובמשפט הרומי.

רשלנות רפואית בין מציאות לחוק

עם התרחבות חוקי היסוד החדשים, בספר החוקים של מדינת ישראל, חל שינוי בתפיסתו של בית המשפט העליון והוא הרחיב את הגדרת הרשלנות הרפואית, תוך הרחבת אחריות הגורמים המטפלים.

חובת הזהירות ונקיטת אמצעי מנע בעולם הרפואה, היא ברורה ורחבה מאוד ומטרתה למנוע ככל שניתן נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מהתנהגות רשלנית. אולם בבואנו לבחון את מידת הרשלנות עלינו גם להבחין בצורות השונות, בהן עלולה לבוא לידי ביטוי רשלנות רפואית.

בשנים האחרונות מעניקות תחנות הרדיו השונות במה לרופאים ויועצים רפואיים במטרה לספק יעוץ לקהל המאזינים. העצות ניתנות על סמך דיאגנוזה טלפונית קצרה, ללא בדיקות פיזיות מקיפות וכוללות גם מתן יעוץ לגבי צריכת תרופות שונות.

לפיכך, מה יהיה מעמדו של רופא שהתרשל במתן עצת אחיתופל למאזין?

האם במידה של נזק גופני או נפשי כלשהוא תחשב העצה לרשלנות רפואית? נבחן זאת באמצעות דוגמא נוספת: בין התרופות השונות שנתברך בהן עולמנו, ישנן כאלה המצריכות מעקב רפואי צמוד ולא ניתן לספקן ללא המלצת רופא ומרשם רפואי.

אך האם רופא שסיפק מרשם לחולה, שעשה שימוש שגוי או לא חוקי בתרופה וכתוצאה מכך ניזוק ממנה יחשב לרשלן? האם למילוי חובתו יקרא רשלנות רפואית? למרות הגדרת של רשלנות רפואית כסטיה מרמת זהירות שהביאה לנזק, נמצא כי הגדרה זו אינה חד משמעית והיא כוללת אמות מידה שונות ורחבות.

רשלנות רפואית כלי מניעה

לשון החוק קובעת, כי אם מצד הרופא המטפל התקיימה אשמה כל שהיא הרי שהוא בר תביעה ועליו לשאת בתוצאות הנזק הן כלכלית והן טיפולית. אולם מבחינים בשתי גישות שונות, ביחס להרחבת הגדרת התביעה ודינו של הרופא המטפל.

התומכים בהרחבת העתירה, טוענים כי הרחבת זכות התביעה תהווה הרתעה בפני רופאים, תחייב אותם לנקוט משנה זהירות במילוי תפקידם, תדרוש מהם לסייע ביתר שאת למטופל ותקל על מערכת המשפט שתוכל לקבוע בקלות רבה יותר את מדרג הנזקים המהווים רשלנות רפואית.

מתנגדי התוכנית חוששים להידרדרות מעמד הרופא, טוענים כי יש ורופאים ידרשו לשלם עבור נזקים שכלל לא התרחשו באשמתם וכי כיס הרופאים וקופת המדינה יתקשו להתמודד עם פסיקות פיצויים גורפות.

בין רופא אשם לרשלן זכאי

האם ניתן לקבוע מידתה של רשלנות רפואית? האם מקומו של דיון רפואי הוא בבית המשפט או בחדרי בית החולים? האם ניתן לקבוע כי נזק מסוים שנגרם עקב טיפול מסוים היה נמנע בעזרת טיפול אחר?

האם מעצם המקצוע בו בחר, נתון הרופא משך כל זמן עבודתו לסיכון כי פעולה מסוימת שנקט בה תחשב לרשלנות רפואית. קשה עד מאוד הקביעה מה מעמדו של רופא שהתרשל במילוי תפקידו.

אך לכתחילה יש להבדיל בין שני סוגי רשלנות רפואית. האחת רשלנות מכוונת, הטומנת בחובה גם רשלנות הנובעת מזילזול בחולה או בתכנים המקצועיים של עולם הרפואה.

והשניה רשלנות הנובעת כתוצאה משיקול דעת מקצועי ונכון שלא הועיל במקרה רפואי מסוים. לפיכך, לא ראוי כי יפגע מעמדם של האחרונים. בעוד מקומם של המתרשלים בזדון הוא מאחורי סורג ובריח. וידון כל מקרה לגופו.