חוק זכויות החולה ותביעות רשלנות רפואית

חשוב לדעת כי חוק זכויות החולה מגדיר את ההתנהגות המצופה מרופאים בישראל. יש לציין כי לחוק זכויות החולה יש משמעות אדירה בעת ניהול תביעות רשלנות רפואית מסוגים שונים כאלה ואחרים, גיבוש כתבי תביעה והגשת תביעות לפיצויים.

מטרת החוק היא בסופו של דבר לקבוע את זכויות האדם אשר מבקש טיפול רפואי או מקבל טיפול רפואי. עוד נועד החוק על מנת להגן על כבודו ועל פרטיותו של המטופל.

לצורך הענין החוק הוא חלק בלתי נפרד ממערכת החוקים והתקנות של מדינה דמוקרטית ועל כן הוא נשען על הנחות חברתיות, משפטיות ומקצועיות מתחומים רבים.

מה היא הזכות לטיפול רפואי?

פרק ג' של חוק זכויות החולה מפרט את הנושא של הזכות לטיפול רפואי. כל אדם כזה או אחר אשר נזקק לטיפול רפואי כל שהוא, זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הקבועים במערכת הבריאות במדינה.

החוק אוסר על הפליה בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית וכדומה. המטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות אשר בא לידי ביטוי ברמה המקצועית, באיכות הרפואית וביחסי האנוש. עוד זכאי המטופל לקבל מידע מלא ומפורט לגבי זהותו ותפקידו של כל מטפל.

הוא יכול להשיג מיוזמתו חוות דעת נוספת, כאשר על המטפל ועל המוסד הרפואי חלה החובה לסייע לו בכל הדרוש למימוש הזכות. כאשר זכות זו לא מתקיימת זכאי המטופל לגשת לעורך דין על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית.

הפניית מטופל והסכמה מדעת

יש מקרים של תביעות רשלנות רפואית במצבי חירום או כאשר נשקפת סכנה חמורה, וגם אליהם מתייחס חוק זכויות החולה.

על פי החוק צריכים מטפל או מוסד רפואי שאינם יכולים לספק טיפול, להפנות את המטופל אל מקום בו יוכל לקבל את הטיפול המתאים.

בפרקים אחרים מסדיר החוק את הנושא של הסכמה מדעת לטיפול רפואי ומדגיש את האופן בו היא צריכה להינתן, כמו גם את המשמעות המשפטית של טיפול רפואי ללא הסכמה.

חוק זכויות החולה משרת את התובעים בגין רשלנות רפואית ענת מולסון משום שהוא מסדיר את החשיבות של ניהול רשומות, הקמת ועדות ואחריות לקיום זכויות.