עו
עו
פנייה לייעוץ אישי



פרטי יצירת קשר:

רחוב יגיע כפים 2,
בית פיילוט, קומה 2
תל אביב 677786

טלפון: 077-9974772

מידע חשוב נוסף

חובת הזהירות בתביעות רשלנות רפואית

עוולת הרשלנות בתחום הרפואה היא בעלת מאפיינים ייחודיים. למרות העובדה שעוולת הרשלנות כפי שהיא מוגדרת בפקודת הנזיקין תמיד כוללת שלושה יסודות (חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק), דווקא בנושא הרפואי ניתן למצוא הבחנות מיוחדות.

חובת הזהירות בתביעות רשלנות רפואית

יסודותיה של העוולה נשענים במידה רבה על המאפיינים הייחודיים של תחום הרפואה ואותם חשוב להכיר. באופן כללי, רשלנות רפואית מופיעה בהינתן שירותים רפואיים או אחרים תוך סטייה של המטפל מרמת הזהירות הסבירה והמקובלת.

כאשר סטייה זו גורמת נזק למטופל שלא היה נגרם בהתנהגות אחרת, יש מקום לשכור עו"ד רשלנות רפואית, להגיש תביעת רשלנות ולדרוש פיצויים כפי שנקבעו בדיני הנזיקין. רשלנות יכולה להיות רישום לתרופה שאינה מתאימה, התרשלות במהלך ניתוח, קביעת הפניה מאוחרת וכן הלאה. כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות נוצרת זכות לקבלת פיצויים.

את הפיצויים הללו מנסים תובעים להשיג באמצעות תביעות רשלנות רפואית אל בתי המשפט בארץ ובעולם.

שאלות ודילמות לגבי חובת זהירות מושגית

חובת הזהירות מייצגת בצורה הנאמנה ביותר את המאפיינים הייחודיים של עוולת הרשלנות בתחום הרפואה. בראש ובראשונה, חובת הזהירות נבחנת על פי שני תנאים מצטברים. בית המשפט מבחין בין חובת זהירות מושגית, הבודקת האם סוג המזיקים שאליו משתייך המזיק אחראי לנזקים שנגרמו לניזוק, לבין חובת זהירות קונקרטית הנוגעת לנזק במקרה ספציפי.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מתוך הבחנה זו ניתן ללמוד כי יחסי רופא-מטופל תמיד ייחשבו לתחום בו קיימת בבירור חובת זהירות מושגית. החולה אשר אינו בקיא בתחום מסתמך על מומחיותו של הרופא ותלוי בו. חובת הזהירות המושגית היא לכאורה נתון קיים בכל תביעת רשלנות רפואית.

עם זאת, בתי המשפט בכל זאת נדרשים לדון בחובת הזהירות המושגית בשורה ארוכה של מקרי גבול. שאלה אחת יכולה להיות למשל האם קיימת חובת זהירות מושגית בין רופא לעובר אורח שנתקל בו באקראי, וכן הלאה. התשובה לשאלה הזו מורכבת יותר מכפי שנהוג לחשוב ומחייבת את בתי המשפט להפעיל מערכת שיקולים מסועפת.

יתרה על כך, בית המשפט דן בנושא של חובת זהירות מושגית גם בהקשר של אחריות הרופא בתחומים חדשים. ייעוץ גנטי לדוגמא מעלה לא מעט תהיות לגבי חובת הזהירות המושגית וההיקף שלה.

היועץ הגנטי לא תמיד מחזיק בחובת הזהירות המושגית כפי שהיא מוגדרת בסעיפי החוק. בתי המשפט מניחים שאין פעילות רפואית החסינה מפני ביקורת ועדיין צריכים לבחור היטב את סוג ההתנהלות שהם בוחרים.

שאלה אחרת היא האם חובת הזהירות המושגית בין רופא למטופל קיימת בעת מתן עצמה ברדיו או במהלך אירועים חברתיים. בנושא הזה הפסיקה קובעת שיש להבחין בין מסגרת מקצועית למסגרת חברתית, היות ורמת הרצינות הנלווית לייעוץ רפואי במרפאה לא קיימת כאשר רופא אינו יכול לבדוק בחושיו את החולה.

ביחס לשאלה האם קיימת חובת זהירות כלפי צד שלישי, נקבע כי רופא יחויב בפיצויים למי שניזוק מהמטופל שלו עקב טיפול רשלני של הרופא במטופל, כגון אי השגחה נאותה.

מהי זהירות קונקרטית?

בדיקה של חובת הזהירות הקונקרטית תחת הפרספקטיבה של רשלנות רפואית היא פשוטה יותר. הזהירות הקונקרטית נקבעת על פי מבחן הציפיות. השאלה העיקרית כאן היא האם הרופא יכול וצריך היה לצפות את הנזק שנגרם למטופל.

סיכונים שלא ניתן לצפותם אינם מקימים חובת זהירות ולא מאפשרים הגשת תביעה על ידי הניזוק. מעבר לכך, גם כאשר היה אפשר לצפות נזק מסוים אמור בית המשפט לברר האם בכלל היה צריך לבחון אותו. מסקנות בנושאים אלו מתקבלות בדרך כלל בעקבות חוות דעת מומחה.

אנחנו עושים מאמץ לדייק בכל התוכן המופיע באתר שם האתר. יחד עם זאת מובהר, כי האמור באתר אינו תחליף לייעוץ משפטי וכל העושה שימוש ומסתמך על הכתוב באתר – עושה זאת באחריותו בלבד.

לייעוץ ראשוני חייג 077-9974772 (זמינות 24 שעות)
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף