בישראל, מודעות רבה לנושא הרשלנות הרפואית ולפיכך, מוגשות בארץ, תביעות רבות בגין עילה זו. כאשר בית המשפט, נדרש להכריע בתביעת רשלנות רפואית, עליו לאזן בין האינטרס הציבורי לשמירה על סטנדרט טיפול סביר, לבין הרתעת יתר של רופאים.
כאשר מדובר על רשלנות רפואית, כל מקרה נבחן לגופו. פירושו של דבר כי התנהגות אחת, יכולה להיות בנסיבות מסוימות, רשלנות רפואית ובנסיבות אחרות, ייקבע כי היא אינה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר. בתי המשפט פוסקים בתביעות אלו, בעיקר על בסיס חוות הדעת הרפואיות, המוגשות על ידי הצדדים.
רשלנות רפואית – הצורך להרתיע
בתי המשפט, מנסים לאזן, בכל תביעה של רשלנות רפואית, בין הצורך הברור להרתיע מפני מתן טיפול רפואי רשלני, לבין הרתעת יתר.
מצד אחד, ישנה חשיבות רבה לשמירת סטנדרט טיפול רפואי טוב. שמירה זו מתבצעת, הלכה למעשה, על ידי הטלת אחריות בגין רשלנות רפואית.
מצד שני, רופאים אינם יכולים להעניק טיפול רפואי מקצועי, כאשר מוטל מעל ראשיהם איום תמידי של תביעה משפטית.
על כן, בכל תיק ותיק, בודק בית המשפט, האם מדובר בטעות סבירה של שיקול דעת. קרי, טעות אשר בנסיבות העניין, כל רופא סביר, היה יכול לעשותה, או שמא הטיפול שניתן, חרג ממתחם הסבירות.
דוגמאות לבחינת טיפול רפואי לקוי
- רשלנות רפואית בטיפול שיניים– במהלך טיפולי שיניים עלולים להיות מקרים של רשלנות רפואית. על רופאי שיניים לנהל מעקב רפואי באמצעות רשומות, ככל רופא אחר, ועליהם לעמוד בסטנדרט טיפולי של רופא סביר, ככל רופא אחר. יש לזכור כי, גם בקרב רופאי השיניים קיימות מומחיויות שונות, ורופא שיניים המעניק טיפול שאינו בתחום מומחיותו עלול להוביל לרשלנות רפואית שיניים.
- רשלנות בלידה – במקרה של חשד לקיומה של רשלנות רפואית בלידה, לא בכל מקרה של הולדת תינוק בעל מום, תקום להורי הילוד עילת רשלנות בלידה, ומשכך, לא כל זוג הורים יהיה זכאי לפיצוי בעקבות הולדת ילד בעל מום. על מנת להוכיח כי לידת הילוד עם מום היתה יכולה להימנע על ידי עריכת הבדיקות המתאימות, או שכתוצאה מטיפול לקוי או בדיקות, נגרם נזק גופני לילוד, יש לעמוד בסטנדרט ההוכחה הקבוע בנזיקין. בית המשפט יתרשם מהרשומות הרפואיות לגבי הטיפול אותו קבלה האם היולדת והילוד ויתרשם מאופן התנהלות הצוות הרפואי.
- רשלנות רפואית בהריון – בדומה לרשלנות בלידה, גם במקרה של רשלנות רפואית בהריון מדובר לרוב על תביעות כתוצאה מטיפול רפואי לקוי. במקרה של הריון בסיכון למשל, בתי המשפט ידרשו לשאלת המעקב המוגבר אחר מצבה של האם היולדת במהלך ההריון
פיצוי ממוני
בכתב התביעה, מפרט התובע את כל הנזקים הממוניים שנגרמו לו עקב התנהגות הנתבע וכן את הנזקים הבלתי ממוניים (הם הנזקים הנפשיים, עליהם נרחיב מיד). התובע יגיש אסמכתאות לבית המשפט, המעידות על הנזק הכלכלי שנגרם לו, כאשר אחד הנזקים המרכזיים, הוא אובדן כושר עבודה.
רשלנות רפואית פוגעת, לעיתים קרובות, בכושר העבודה של הניזוק. ישנם מקרים בהם הפגיעה היא מינורית ובמקרים אחרים, הניזוק אינו יכול להמשיך לעבוד במקצוע שלו או אף אינו יכול לעבוד כלל. בנוסף לאובדן כושר עבודה, מתמודדים נפגעי רשלנות רפואית, עם הוצאות כספיות להן לא היו נדרשים, לולא האירוע הרשלני, למשל, הוצאות רפואיות בגין תרופות, סיעוד, טיפולים שונים וכיו"ב.
החלק הארי של הפיצוי הכספי, הוא בגין הנזק הממוני, הכלכלי אך לצדו, ישנו גם הנזק הנפשי, הנקרא נזק בלתי ממוני, בשל הקושי לכמת אותו.
פיצוי בגין נזקים נפשיים
פסיקת בתי המשפט בישראל, בתביעות רשלנות רפואית, נותנת מקום גם לנזקים הנפשיים, אשר נגרמו לתובע, עקב התנהגות הגורם המטפל. אצל מרבית התובעים, חל שינוי משמעותי לרעה, באיכות החיים, עקב הטיפול הרשלני:
- קריירה : פגיעה משמעותית בכושר העבודה של הניזוק, קוטעת את ההתפתחות המקצועית, אשר אינה מהווה רק מקור פרנסה, אלא גם מקור לסיפוק אישי.
- שינוי סביבתי : ישנם ניזוקים, אשר נאלצים לעשות שינוי במקום המגורים, עקב מגבלות פיזיות, מהן הם סובלים, בשל האירוע.
- קשרים בינאישיים : נפגעי רשלנות רפואית, מדווחים לא פעם על פגיעה בביטחון העצמי ולפיכך, חווים קושי גדול לשמר קשרים חברתיים קיימים ולפתח קשרים חדשים.
בתי המשפט מכירים בנזקים הללו, אשר גורמים לעוגמת נפש רבה לניזוקים ולא היו מתרחשים, לולא הרשלנות הרפואית. תפקידה של עוולת הרשלנות הרפואית הוא לשמור על סטנדרט טיפול רפואי סביר.
אולם, בתי המשפט נותנים את הדעת גם לנושא של הרתעת יתר, כאשר הם דנים בתביעות אלו. התקבלה תביעת רשלנות רפואית, יקבע בית המשפט את הפיצוי לו זכאי התובע, כאשר פיצוי זה כולל גם את הנזק הנפשי שנגרם לתובע.